This Week at Beth Melekh 2Gather Kabbalat Shabbat Yeshivah

הבשורה על-פי יוחנן
Sefer Yochanan (Book of John)
​
Join us this Friday evening at 6:30pm for Kabbalat Shabbat prayers, Kiddush, shared meal (Biblical Kosher), worship music, and fellowship. This week we continue our study of the Sefer Yochanan (Book of John) with our third session on John Chapter 1.

Sefer Yochanan (Book of John) Chapter One ​הבשורה על-פי יוחנן

1  I te timatanga te Kupu, i te Atua te Kupu, ko te Atua ano te Kupu.
2 I te Atua ano tenei Kupu i te timatanga.
3 Nana nga mea katoa i hanga; kahore hoki tetahi mea i kore te hanga e ia o nga mea i hanga.
4 I a ia te ora; ko te ora te marama mo nga tangata.
5 I roto i te pouri te marama e whiti ana; heoi kihai i mau i te pouri.
6 I tonoa mai he tangata e te Atua, ko Hoani tona ingoa.
7 I haere mai ia hei kaiwhakaatu, hei whakaatu mo te marama, kia meinga ai e ia nga tangata katoa kia whakapono.
8 Ehara ia i te marama, engari i haere mai hei kaiwhakaatu mo te marama.
9 Ko te marama pono tera, ara ko te marama e marama ai nga tangata katoa e haere mai ana ki te ao.
10 I te ao ia, i hanga ano e ia te ao, a kihai te ao i mohio ki a ia.
11 I haere mai ia ki ona, a kihai ona i manako ki a ia.
12 Tena ko te hunga i manako ki a ia i tukua e ia ki a ratou nga tikanga e meinga ai ratou hei tamariki ma te Atua, ara ki te hunga e whakapono ana ki tona ingoa:
13 Ki te hunga ehara nei i te toto, ehara i ta te kikokiko i pai ai, ehara i ta te tangata i pai ai, engari na te Atua i whanau ai.
14 I whakakikokikoa te Kupu, a noho ana i a matou, i kite ano matou i tona kororia he kororia e rite ana ki to te Tama kotahi a te Matua, ki tonu i te aroha noa, i te pono.
15 I korerotia ia e Hoani; i karanga tera, i mea, Ko ia tenei i korerotia ra e ahau, Ko ia e haere mai ana i muri i ahau e meinga ana ki mua i ahau: no mua hoki ia i ahau.
16 Kua riro hoki i a tatou katoa tetahi wahi o tona raneatanga, te aroha noa hono iho ki te aroha noa.
17 Na Mohi hoki i homai te ture; ko te aroha noa me te pono i ahu mai i a Ihu Karaiti.
18 Kahore ano he tangata i kite noa i te Atua; ko te Tama kotahi, kei te uma nei o te Matua, nana ia i whakapuaki.
19 Na ko te korero tenei a Hoani, i te tononga mai a nga Hurai i Hiruharama i nga tohunga nui ratou ko nga Riwaiti hei ui ki a ia, Ko wai koe?
20 Na ka whakina e ia, kihai i whakakahore, i whaki hoki, Ehara ahau i a te Karaiti.
21 A ka ui ratou ki a ia, Tena, pehea? Ko Iraia koe? Ka mea ia, Kahore. Ko te poropiti oti koe? Ka whakahokia e ia, Kahore.
22 Na ka mea ratou ki a ia, Ko wai koia koe? Hei kupu whakahoki ma matou ki te hunga i tonoa mai ai matou. E pehea ano koe ki a koe?
23 Ka mea ia, he reo ahau no tetahi e karanga ana i te koraha, Whakatikaia te huarahi o te Ariki; he pera me ta Ihaia poropiti i mea ai.
24 No nga Parihi hoki te hunga i tonoa mai ra.
25 Na ka ui ratou ki a ia, ka mea ki a ia, He aha oti koe i iriiri ai, ki te mea ehara koe i a te Karaiti, ehara i a Iraia, ehara i te poropiti?
26 Na ka whakahoki a Hoani ki a ratou, ka mea, He iriiri taku ki te wai: otiia tena te tu na i waenganui i a koutou tetahi kahore e mohiotia e koutou:
27 Ko ia tenei e haere mai ana i muri i ahau kahore hoki ahau e tau hei wewete i te here o tona hu.
28 I meatia enei mea ki Petapara, kia tawahi atu o Horano, ki te wahi e iriiri ana a Hoani.
29 I te aonga ake ka kite ia i a Ihu e haere ana mai ki a ia, ka mea, na, te Reme a te Atua, hei waha atu i te hara o te ao!
30 Ko ia tenei i korero ai ahau, Kei te haere mai i muri i ahau tetahi tangata kua meinga ki mua i ahua; no mua hoki ia i ahau.
31 A kahore ahau i matau ki a ia; heoi hei whakakite i a ia ki a Iharaira, i haere mai ai ahau me taku iriiri ki te wai.
32 Na ka whakaatu a Hoani, ka mea, I kite ahau i te Wairua e heke iho ana i te rangi, ano he kukupa, a noho ana i runga i a ia.
33 A kahore ahau i matau ki a ia: engari i ki mai ki ahau te kaitono mai i ahau ki te iriiri ki te wai, Ko te tangata e kite ai koe i te Wairua e heke iho ana, e noho ana ki runga ki a ia, ko ia tena te kaiiriiri ki te Wairua Tapu.
34 A kua kite ahau, kua whakaatu nei hoki, ko te Tama tenei a te Atua.
35 I te aonga ake i te tu ano a Hoani me ana akonga tokorua;
36 Na ka titiro ia ki a Ihu e haere ana, ka mea, na, te Reme a te Atua!
37 A ka rongo nga akonga tokorua ki a ia e korero ana, a aru ana raua i a Ihu.
38 A ka tahuri a Ihu, ka kite i a raua e aru ana, ka mea ia ki a raua, E rapu ana korua i te aha? Na ko ta raua meatanga ki a ia, E Rapi, ko te tikanga tenei ina whakamaoritia, E te Kaiwhaako, kei hea tou kainga?
39 Ka mea ia ki a raua, haere mai kia kite. Haere ana raua, a ka kite i tona wahi i noho ai, a noho ana i a ia i taua ra: ko te tekau hoki ia o nga haora.
40 Ko Anaru, teina o Haimona Pita tetahi o taua tokorua i rongo nei ki a Hoani e korero ana, a aru ana i a ia.
41 Ko ia kua kite wawe i tona tuakana ake, i a Haimona, ka mea ki a ia, Kua kitea e maua te Mihaia, ko te tikanga tenei ina whakamaoritia, ko te Karaiti.
42 Na ka arahina mai ia e ia ki a Ihu. A ka titiro a Ihu ki a ia, ka mea, Ko Haimona koe, ko te tama a Hona: me hua koe ko Kipa: tona whakamaoritanga ko Pita, ara ko Kohatu.
43 I te aonga ake ka mea a Ihu kia haere ki Kariri, a ka kite i a Piripi: a ka mea a Ihu ki a ia, E aru i ahau.
44 Na ko Piripi no Petahaira, no te pa o Anaru raua ko Pita.
45 Ka kite a Piripi i a Natanahira, ka mea ki a ia, Kua kitea e matou a ia, mona nei te tuhituhi a Mohi i roto i te ture, ta nga poropiti hoki, a Ihu o Nahareta te tama a Hohepa.
46 Na ka mea a Natanahira ki a ia, E puta koia tetahi mea pai i Nahareta? ka mea a Piripi ki a ia, haere mai kia kite.
47 Ka kite a Ihu i a Natanahira e haere ana mai ki a ia, ka puaki tana kupu mona, Na he tino tangata no Iharaira, kahore ona tinihanga.
48 Ka mea a Natanahira ki a ia, No hea koe i matau ai ki ahau? Ka whakahoki a Ihu ki a ia, ka mea, I te mea kiano koe i karangatia e Piripi, i a koe ano i raro i te piki, i kite ahau i a koe.
49 Na ka whakahoki a Natanahira, ka mea ki a ia, E Rapi, ko te Tama koe a te Atua, ko te Kingi koe o Iharaira.
50 Na ka whakahoki a Ihu, ka mea ki a ia, No taku meatanga ki a koe, I kite ahau i a koe i raro i te piki, i whakapono ai koe? rahi atu i enei nga mea e kitea e koe.
51 I mea ano ia ki a ia, He pono, he pono tenei kupu aku ki a koutou, Tera koutou e kite i te rangi e tuwhera ana, i nga anahera a te Atua e piki ake ana, e heke iho ana ki te Tama a te tangata.

Maori Bible (MAORI)by Public Domain

​1 In the beginning was the Word.[a] The Word was with God, and the Word was God. 2 He was with God in the beginning. 3 All things were made through Him, and apart from Him nothing was made that has come into being. 4 In Him was life, and the life was the light of men. 5 The light shines in the darkness, and the darkness has not overpowered it.
6 There came a man sent from God, whose name was John. 7 He came as a witness to testify about the light, so that through him everyone might believe. 8 He was not the light, but he came to bear witness concerning the light. 9 The true light, coming into the world, gives light to every man.
10 He was in the world, and the world was made through Him; but the world did not know Him. 11 He came to His own, but His own did not receive Him. 12 But whoever did receive Him, those trusting in His name, to these He gave the right to become children of God. 13 They were born not of a bloodline, nor of human desire, nor of man’s will, but of God. 14 And the Word became flesh and tabernacled among us. We looked upon His glory,[b] the glory of the one and only[c] from the Father, full of grace and truth.
15 John testifies about Him. He cried out, saying, “This is He of whom I said, ‘The One who comes after me is above me, because He existed before me.’” 16 Out of His fullness, we have all received grace on top of grace. 17 Torah was given through Moses; grace and truth came through Yeshua the Messiah. 18 No one has ever seen God; but the one and only God,[d] in the Father’s embrace, has made Him known.
John’s Witness to Israel’s Leaders19 This is John’s testimony, when the Judean leaders sent kohanim and Levites from Jerusalem to ask him, “Who are you?”
20 He openly admitted and did not deny; he admitted, “I am not the Messiah.”
21 “What then? Are you Elijah?” they asked him.
“I am not,” said John.
“Are you the Prophet?”
“No,” he answered.
22 So they said to him, “Who are you? Give us an answer for those who sent us. What do you say about yourself?”
23 He said, “I am ‘the voice of one crying in the wilderness, “Make straight the way of Adonai,”’[e] as the prophet Isaiah said.”
24 Now those sent were from the Pharisees. 25 They asked him, “If you’re not the Messiah, Elijah, or the Prophet, why then are you immersing?”
26 “I immerse in water,” John answered. “Among you stands One you do not know, 27 coming after me, whose sandals I’m not worthy to untie.” 28 These things happened in Bethany beyond the Jordan, where John was immersing.
Behold, the Lamb of God29 The next day, John sees Yeshua coming to him and says, “Behold, the Lamb[f] of God who takes away the sin of the world! 30 This is the One about whom I told you, ‘He who comes after me is above me, because He was before me.’ 31 I didn’t know Him, but I came immersing with water so that He might be revealed to Israel.”
32 Then John testified, “I have seen the Ruach coming down like a dove out of heaven, and it remained on Him. 33 I did not know Him; but the One who sent me to immerse in water said to me, ‘The One on whom you see the Ruach coming down and remaining, this is the One who immerses in the Ruach ha-Kodesh.’ 34 And I have seen and testified that this is Ben-Elohim.”[g]
Yeshua’s First Disciples35 Again the next day, John was standing with two of his disciples 36 and watched Yeshua walking by. He said, “Behold, the Lamb of God!” 37 The two disciples heard him say this, and they followed Yeshua.
38 Yeshua turned around and saw them following. He said to them, “What are you looking for?”
They said to Him, “Rabbi” (which is translated Teacher), “where are you staying?”
39 “Come and see,” Yeshua tells them. So they came and saw where He was staying, and they spent that day with Him. It was about the tenth hour.[h]
40 Andrew, the brother of Simon Peter, was one of the two who heard John speak and followed Yeshua. 41 First he finds his own brother Simon and tells him, “We’ve found the Messiah!” (which is translated Anointed One).
42 Andrew brought Simon to Yeshua. Yeshua looked at him and said, “You are Simon, son of John. You shall be called Kefa (which is translated Peter).”
Disciples Offer Witness43 The next day, Yeshua decided to go to the Galilee. He finds Philip and says to him, “Follow Me!” 44 Now Philip was from Bethsaida, the same town as Andrew and Peter.
45 Philip finds Nathanael and tells him, “We’ve found the One that Moses in the Torah, and also the prophets, wrote about--Yeshua of Natzeret, the son of Joseph!”
46 “Natzeret!” Nathanael answered. “Can anything good come from there?”
Philip said to him, “Come and see.”
47 Yeshua saw Nathanael coming toward Him. He said, “Look, a true Israelite! There’s nothing false in him.”
48 Nathanael said to Him, “How do you know me?”
Yeshua answered, “Before Philip called you, when you were under the fig tree, I saw you.”
49 “Rabbi,” Nathanael answered, “You are Ben-Elohim! You are the King of Israel!”[i]
50 “Because I told you that I saw you under the fig tree, you believe?” Yeshua replied to him. “You will see greater things than that!” 51 And He said, “Amen, amen I tell you, you will see heaven opened and the angels of God going up and coming down on the Son of Man!”[j]
Footnotes:

1. John 1:1 cf. Gen. 1:1; Prov. 8:23.
2. John 1:14 cf. Exod. 40:34.
3. John 1:14 Lit. unique, sometimes translated only begotten.
4. John 1:18 Some mss. say the only Son.
5. John 1:23 Is. 40:3.
6. John 1:29 cf. Exod. 12:21; Num. 28:8; Isa. 53:5-7.
7. John 1:34 cf. Ps. 2:7; Prov. 30:4.
8. John 1:39 4 p.m.
9. John 1:49 cf. Ps. 2:6-7.
10. John 1:51 cf. Gen. 28:12-13; Dan. 7:13.

Tree of Life Version (TLV)Tree of Life (TLV) Translation of the Bible. Copyright © 2015 by The Messianic Jewish Family Bible Society.

​א בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. 2 הוא היה בראשית עם האלוהים. 3 דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. 4 בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. 5 האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.
6 אלוהים שלח אדם בשם יוחנן 7 להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. 8 יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור 9 האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.
10 האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. 11 הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. 12 אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. 13 כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. 14 הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.
15 יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." 16 כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. 17 כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. 18 איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.
19 זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, 20 יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"
21 "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"
"לא," השיב יוחנן.
22 "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."
23 "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.
אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" 26 "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. 27 למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."
28 כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.
29 למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. 30 אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. 31 אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." 32 יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.
33 "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' 34 אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."
35 למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. 36 בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"
37 כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.
38 ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.
"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.
39 "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.
40 אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. 41 אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"
42 כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא[b]!"
43 למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." 44 פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.
45 פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"
46 "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"
"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.
47 כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."
48 "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.
"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.
49 "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.
50 "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! 51 אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."
Footnotes:

1. הבשורה על-פי יוחנן 1:23 ישעיהו מ 3
2. הבשורה על-פי יוחנן 1:42 פירושו בעברית:"סלע"

Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.